מילון מושגים

מילון מושגים

מילון מונחים | השקעות ESG ואימפקט

כשמביטים בהתקדמות הרבה בתחום ה-ESG ניתן לראות שהיא נסמכת על הבנה של נכון ולא נכון, מוסרי ושאינו מוסרי, ארכאי או צופה פני עתיד. כפי שאף אדם בחברה מתוקנת לא יעלה היום על הדעת לעלות על אוטובוס בו קיימת הפרדה על רקע צבע עור, אף אדם המגיע מחברה מתקדמת לא ירצה להתאזרח במדינה בה לנשים אין זכות הצבעה והן נסחרות כמקנה,  או ילמד באוניברסיטה בה יש מכסה ליהודים, כך מתרחש ויתרחש בתחום השקעות והמוצרים הפיננסים. בעוד שנים ספורות לא יהיה מקום לחברות ציבוריות שמזהמות, לחברות ציבוריות המתעמרות בעובדים או לכאלו שמשתמשות בפרקטיקות עסקיות מפוקפקות אך רווחיות, מדוע? כי הרגולציה משתנה, המוניטין עלול להפגע, יהיה להן יותר קשה לגייס כוח אדם איכותי, והם יהיו בבעיה של חומרי גלם. כיום זהו ניהול הסיכונים המתאים לעולם משתנה.

לצד  הסיכונים קיימות ההזדמנויות. יותר חברות קרנות ופרוייקטים המעוניינים לייצר השפעה חיובית על העולם. ארגונים אלה מפתחים מוצרים ושירותים ברי קיימא המשרתים את יעדי האו"ם לקיימות ה SDG שנקבעו בשנת 2015. השקעה בארגונים אלה מייצרת רווחת כפול. רווח חברתי וסביבתי ורווח כלכלי, מאחר וארגונים אלה מהווים הזדמנות להשקעה עם פוטנציאל צמיחה גדל והולך .

אלו הסיבות שאלו שמזהים את המגמה כבר היום ובוחרים השקעות במסלולי ESG והאימפקט מבצעים צעד שאינו רק מוסרי או ערכי, אלא מאוד מושכל פיננסית; ערכם של חברות המועילות, מייטבות ובעלות אסטרטגיה מתקדמת יילך ויעלה, וערך של חברות שלא, ירד.

הכותבת נגה לבציון נדן היא שותפה ומייסדת של Value 2  – הבית למשקיעים אחראיים, המייצרת מגוון מוצרים פיננסים  אחראיים ועם אימפקט.

מונחים כלליים

שילוב שיקולים של סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG | Environment, Social and Governance) בתהליכי השקעה של גופים פיננסיים המעוניינים בהשקעות אחראיות. העניין בתחום התגבר בשנים האחרונות, עם גיבוש ההבנה שיש לבחון את תפקוד החברות המושקעות בהיבטים אלה הן מתוך תפישה ערכית ומוסרית, והן משום שלתפקודיהן בתחומים האמורים יש השפעה על ביצועיהן הפיננסיים. במיוחד יש לשים לב לכך שתפקוד לקוי של החברות בתחומים אלה עשוי לחשוף אותן – ואת המשקיעים – למגוון סיכונים, בעלי השפעה על התשואה שהן עשויות להניב למשקיעים.

השקעות שנעשות בחברות, ארגונים, קרנות ופרוייקטים מתוך כוונה לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה, מועילה לצד תשואה פיננסית".

לעיתים קרובות מונגשים נתוני ESG באופן לא מובנה או מוסדר, בניגוד לדו"חות מידע פיננסי, ומבוססים על מידע חדשותי או דיווח עצמי על פי שיקול דעתן של החברות. משקיעי ESG בד"כ מעוניינים בגישה למידע שלא דווח, ולהצביע בכך על מחלוקות – או controversies – בנושאי ESG (נושאים סביבתיים כמו דליפת פסולת מסוכנת, נושאים חברתיים כמו הפרות זכויות אדם או נושאי ממשל תאגידי, כמו שחיתות).

למרות ההצבעה על מחלוקות אלה, ניתוח נתונים מסוג זה מבוצע כיום באופן ידני ומהווה משימה מאתגרת, ויכולה להיות לו השפעה משמעותית על ביצועי ההשקעה.

תהליך בו מתקיים דיאלוג משמעותי בין משקיעים לבין החברות שהם משקיעים או שוקלים להשקיע בהן, במטרה לשפר התנהלות בסוגיית ESG, לשנות תוצאה בהיבטי הקיימות או לשפר את הדיווח לציבור. תיתכן מעורבות גם עם בעלי עניין שאינם משקיעים, כמו קובעי מדיניות או מתכנני תקנים.

תהליך סינון תיק ההשקעות בהתבסס על שיקולי ESG, עשוי להתבסס על:

  • סינון חיובי | positive screening | תהליך מציאת חברות להשקעה בהתאם לביצועיהן המצטיינים בנושאי ESG.
  • סינון שלילי | negative screening | משיכת כספים מחברות מסוימות או הימנעות מהשקעה בהן משיקולי ESG.

17 יעדים גלובליים שנועדו "להשיג עתיד טוב ומקיים יותר לכולם". ה-SDGs אומצו בשנת 2015 ע"י כל המדינות החברות באו"ם, לאחר תהליך התייעצות נרחב, מתוך כוונה להשיגם עד שנת 2030. היעדים מתייחסים למגוון נושאים, בהם מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ, לצד יעדים כלכליים-חברתיים כמו שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, במטרה להבטיח פיתוח לכלל האוכלוסייה, כולל החלשות ביותר. לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. בסך הכול הוגדרו 169 מטרות ו-232 אינדיקטורים.

מונחים רלוונטיים לשינוי אקלים

אמצעים הנוקטים חברות ומדינות להתאים עצמם להשפעות של שינויי אקלים בהם שיטפונות וגלי חום

כלי מדיניות ואמצעים שמטרתם הפחתת גזי חממה בחברות ובמדינות במטרה לצמצם את ההשפעות העולמיות של שינויי האקלים.

הגוף המקבל החלטות של אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC) שמתכנס מדי שנה כדי לקבוע מדיניות בין-ממשלתית בנושא שינויי אקלים. בנובמבר 2022 התכנס ה COP 26  בגלזגו שבסקוטלנד, ובאוקטובר 2022 יתכנס ה COP 27  בשארם אל שיח שבמצרים.

תהליך כריתת יערות טבעים לצורך צריכה, פינוי  קרקע לחקלאות או בנייה. כריתת יערות מתרחשת מהר יותר ממה שהיערות מסוגלים להתאושש  וזה גורם לנזק סביבתי כמו אובדן המגוון הביולוגי ושינויי אקלים.

גזי חממה, בהם פחמן דו חמצני ומתאן, הלוכדים חום באטמוספרה וגורמים לשינויי האקלים. חלק גדול מהפעילות האנושית פולט גזי חממה, כמו שריפת דלקים מאובנים לאנרגיה ותחבורה, קרקע חקלאית לייצור מזון וכריתת יערות.

האיזון הכולל בין פליטת וספיגה של פחמן באטמוספרה. ההשלכות החמורות של שינויי אקלים מחייבות חברות ומדינות להפוך לאפס נטו, ולאור זאת אלה קובעים מדיניות, ויעדי ביניים עם הגבלות זמן.

תקנות אירופאיות

Regulation (EU) 2019/2088 on sustainability‐related disclosures in the financial services sector
תקנות של האיחוד האירופי בדבר דיווחים בנושאי קיימות בסקטור השירותים הפיננסיים

התקנות נכנסו לתוקף במרץ 2021, והן דורשות נהלי דיווח ממנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסיים:

  • הצגת דיווחים שונים באתרי האינטרנט שלהם | כולל המאפיינים הסביבתיים או החברתיים של המוצרים הפיננסיים או ההשקעות שהם מציעים, ופירוט כיצד הם משלבים סיכוני קיימות במדיניות ההשקעה;
  • גילויים טרום חוזיים | כיצד הם מתחשבים בסיכוני קיימות בתהליך בחירת המוצרים הפיננסים אותם הם מציגים למשקיעים, לפני מתן הייעוץ וללא קשר להעדפות המשקיעים בנושא קיימות;
  • וגילויים בדוחות השנתיים | דו"ח שנתי של קרן ממוקדת ESG יכלול פירוט כיצד היא עומדת ביעדי ESG; מנהלים ויועצים יסבירו בדו"חות שנתיים באיזה אופן מוצרים פיננסיים בעלי מאפיינים סביבתיים או חברתיים מבטאים זאת בפועל.

Regulation (EU) 2020/852 on the establishment of a framework to facilitate sustainable investment
תקנות של האיחוד האירופי בדבר הקמת מסגרת לסיוע ועידוד השקעות מקיימות

טקסונומיה למימון בר קיימא היא מערכת קריטריונים המספקים בסיס להערכה האם נכס פיננסי יתמוך ביעדי קיימות, ובאיזו מידה.

טקסונומיית האיחוד האירופי היא מערכת סיווג המבססת רשימה של פעילויות כלכליות מקיימות מבחינה סביבתית. מטרתה ליצור ביטחון בקרב משקיעים; לסייע להם להעריך אם ההשקעות שלהם עומדות בסטנדרטים סביבתיים נוקשים העומדים בהתחייבויות והסכמים בינלאומיים (כמו הסכם פריז בנושא שינויי האקלים); להגן עליהם מהתיירקקות (גרינווש | greenwash); לסייע בהסטת השקעות למקומות בהם הן נחוצות ביותר; ולנווט את המעבר לכלכלה דלת פחמן.

גופים, ארגונים ומנגנוני דיווח

נוסד בשם Carbon Disclosure Project | פרויקט דיווח פחמן, אך מאז 2012 מכונה CDP

ארגון עצמאי ללא כוונת רווח שמטרתו לחקור את השלכות שינויי האקלים ומשמעותיהם לחברות הציבוריות הגדולות בעולם, ולהנחות את המשקיעים בהתאם. הארגון מתפעל מערכת דיווח פחמן עבור משקיעים, תאגידים, ערים, איזורים ומדינות, כדי שיוכלו לנהל את השפעותיהם הסביבתיות, ע"י סיוע בשכנוע המדינות ברחבי העולם למדוד, לנהל, לדווח ובסופו של דבר להפחית את פליטות גזי החממה שלהם.

Global Reporting Initiative | יוזמת הדיווח העולמית

ארגון בינלאומי עצמאי שהנפיק את התקן הנפוץ והמקובל ביותר לעולם לדיווחי קיימות – ה-GRI, ומספק שפה משותפת גלובלית לתקשור ההשפעות והביצועים החברתיים, סביבתיים וכלכליים של עסקים וארגונים. בכך הוא מסייע לארגונים המעוניינים בכך למלא אחר הנחיות ישימות בכל העולם לדיווח על קיימות, ולקחת אחריות על השפעות אלה.

The Global Steering Group for Impact Investment | קבוצת ההיגוי הגלובלית להשקעות אימפקט

ה-GSG הוא ארגון שמטרתו להאיץ השקעות ויזמות אימפקט, באמצעות עבודה משותפת של מנהיגים מתחומי הפיננסים, העסקים והפילנתרופיה, כדי לפתור כמה מהאתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר בעולם. פעילותו הגלובלית מבוססת על 28 ועדות מייעצות לאומיות ואזוריות, המייצגות 33 מדינות.

Principles for Responsible Investment | עקרונות להשקעות אחראיות

PRI הוא גוף עצמאי לפיתוח עקרונות להשקעות אחראיות, הנתמך ע"י האו"ם אך לא מהווה חלק ממנו. הוא מעודד משקיעים להשתמש בהשקעות אחראיות לשיפור תשואות וניהול טוב יותר של סיכונים, אך אינו פועל למטרות רווח.

מסמך עקרונות להשקעות אחראיות, שמטרתו להטמיע וליישם עקרונות ESG בניהול השקעות ברחבי העולם ועליו חתומים גופים פיננסיים ומוסדיים מרחבי העולם, אומץ ע"י האו"ם בשנת 2006.

Sustainability Accounting Standards Board | מועצה לתקני חשבונאות בנושאי קיימות

מטרת SASB לפתח ולהטמיע תקני חשבונאות בנושאי קיימות. התקנים מספקים קווים מנחים לדיווח של חברות למשקיעים שלהן על מידע בנושאי קיימות שיש לו מהותיות פיננסית. ערוצי הדיווח כוללים דו"חות שנתיים, דיווחים פיננסיים, אתרי אינטרנט, דו"חות קיימות ועוד. קיימים כיום תקני SASB ייעודיים ל-77 סקטורים תעשייתיים, בהם הוגדרו נושאי משנה של סוגיות ESG, הרלוונטיות ביותר לביצועים הפיננסיים בכל סקטור.

Task Force on Climate-Related Financial Disclosures | כוח משימה לדיווחים פיננסיים קשורי-אקלים

ה-TCFD הוקם ע"י המועצה ליציבות פיננסית (FSB | Financial Stability Board) בסוף שנת 2015, כדי לפתח המלצות למערך דיווח יעיל יותר בנוגע להשפעות הפיננסיות וניהול סיכונים של חברות בגין שינויי האקלים. דיווחים כאלה יכולים לקדם החלטות השקעה, אשראי וביטוח מושכלות יותר; לאפשר לבעלי העניין להבין טוב יותר את מידת החשיפה במערכת הפיננסית לסיכונים הקשורים לאקלים; לתת לחברות לשלב סיכונים והזדמנויות הקשורים לאקלים בניהול הסיכונים ובתהליכי התכנון האסטרטגי שלהן.